חדשותכל מה שקורה בבית היהודי

מה ההבדל בין קרקע אקולוגית לקרקע חקלאית?

רוצים להשקיע בקרקעות אולם לא לסבול מעוקץ? היכרות עם ההבדל בין קרקע אקולוגית לקרקע חקלאית צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של כל משקיע. הנה המדריך שילווה אתכם בדרך לעסקה מוצלחת

נקדים ונאמר כי חברת "נופי אלעד", או בשמה המקורי "פסגות אלעד", מוכרת לקהל יעד חרדי קרקעות שלא מאושרות להפשרה בכלל. אף על פי שהעוקץ של החברה כבר נחשף, אף אחד מנציגיה עדיין לא נעצר ורבים בקהילה החרדית ממשיכים להימצא בסיכון. לפיכך, מדובר בהזדמנות טובה להסביר מהי קרקע חקלאית, מה ההבדל בינה לבין קרקע אקולוגית – וכיצד הגדרות כאלה משפיעות על סיכויי ההפשרה בטווח הקצר והארוך.

של מי הקרקע?

נכון להיום, מעל 90% מהקרקעות בישראל נמצאות בבעלות המדינה. הגוף שאחראי עליהן הוא מנהל מקרקעי ישראל, שמכונה גם "רשות מקרקעי ישראל", והוא היחיד שקובע מה אפשר לעשות איתן. כתוצאה מכך, רק מיעוט קטן מהקרקעות מצוי בבעלות פרטית שרשומה בטאבו – לרבות קרקעות פתוחות או בנויות.


הסרטון הינו: תחקיר של ערוץ כאן

המשמעות של רכישת קרקע ממנהל מקרקעי ישראל היא שהבעלות נשארת של המנהל, בעוד הקונה חוכר את הקרקע לתקופה ארוכה. במילים אחרות, מנהל מקרקעי ישראל מעניקה לרכוש סוג של זכויות שכירות לטווח ארוך. זו גם הסיבה בגללה כל פעולה שמבוצעת בקרקע דורשת את אישור המנהל: בין אם מדובר בבנייה, במכירה, בהשכרה וכדומה.

פרסומת

כל מה שצריך לדעת על קרקע חקלאית

קרקע אקולוגית היא בעלת חשיבות אדירה למערך האקולוגי בישראל ומאז הקמתה עדיין לא הופשרה אף קרקע כזו לבנייה. מנגד, כאשר מדובר על קרקעות חקלאיות בודקים אך ורק את הסוגיה של בעלות פרטית מול הבעלות של מנהל מקרקעי ישראל. בדיקה כזו חשובה כי יש לה השפעות כלכליות וכי בעזרתה אפשר לדעת האם אכן מדובר בקרקע שיש סיכוי שתעבור הפשרה לבנייה בעתיד, או לחילופין בקרקע שצפויה להישאר בבעלות המדינה ולשמש לצרכים אחרים.

רכישת קרקע חקלאית מתוך הנחה שהיא תופשר לבנייה אמורה להתבצע רק לאחר שמוודאים מי הבעלים. מובן שמומלץ באופן חד משמעי לתת עדיפות לקרקע שנמצאת בבעלות פרטית ואף רשומה בטאבו, ולא לקרקע שנמצאת בבעלות המנהל. בפועל זה לא תמיד אפשרי והמצב מעט מורכב יותר.

מדוע אנשים קונים קרקעות שלא עומדות לעבור הפשרה?

המאפיין המשותף לכל האנשים שרוכשים קרקעות חקלאיות הוא הניסיון להרוויח מהן תשואה נאה לאחר ההפשרה. המשקיעים קונים מלכתחילה את הקרקעות החקלאיות מתוך אינטרס להשביח את הקרקע וכדי ליהנות מעליית הערך בעקבות שינוי הייעוד מחקלאות למגורים, וזה עוד לפני שהקבלן מתחיל לבנות את הפרויקט.

אם מוסיפים לכך את ערך הנכס בתום הפרויקט ואת העובדה שניתן להשתמש בדירות כדי להניב תשואה, קל יותר להבין מדוע כל כך הרבה אנשים מתפתים לוותר על הבדיקות המקדימות. כמו כן, כאשר הקרקע החקלאית נמצאת בבעלות פרטית, הרוכש הוא זה שייהנה בוודאות מעליית הערך ומקצירת פירות ההשקעה.

טיפים לרכישה נכונה של הקרקע

במקרים שבהם האדמה החקלאית נמצאת בבעלות המנהל, נחתם חוזה חכירה כבר במסגרת עסקת הרכישה. בחלק מהחוזים יש גם סעיפים שקובעים שעם שינוי הייעוד תוחזר הקרקע לבעלות המנהל, ובמקומה יקבל החוכר קרקע חלופית שמיועדת לחקלאות ושאין לדעת אם תופשר. כלומר כאן, הרוכש בכלל לא ייהנה מעליית הערך אלא רק יקבל קרקע חקלאית אחרת עם עתיד לא ברור.

אם רוצים ללכת על בטוח, צריך לקנות קרקע חקלאית רק מבעלות פרטית. במקביל, יש להיזהר מקרקעות אקולוגיות, להתייעץ עם אנשי מקצוע – ובעיקר לזכור שעוד לא נולד היזם שיסכים להפסיד עליכם כסף ולכן היזהרו ממתנות "חינם".

תגיות
פרסומת

הבית היהודי

כתבי מגזין הבית היהודי מארץ ומחו"ל. סוקרים את כל החדשות והעדכונים הכי חמים ללא שום צינזורה ומציגים לכם הכל ללא השמטת הפרטים הכי קטנים.

כתבות שעשויות לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close
Close

Adblock Detected

Please consider supporting us by disabling your ad blocker